כניסת שבת אור עקיבא. כניסת שבת

ההיסטוריון הרומאי כתב שמשה הגיע ל לאחר 7 ימי צום עם צאן מרעיתו במדבריות ערב ו"הקדיש את היום השביעי, שנקרא לפנים 'שבת' לפי מנהג העם, כיום צום, משום שיום זה שם קץ באחת לרעבונם ושיטוטיהם" רק כתבו קובצי הלכות, המופיעים ב ובעוד מ
ברוח תפיסתם הכללית, הרפורמים מפרשים את השביתה ממלאכה בשבת כהמלצה להקדשת היום השביעי לעשייה לבבית ומרוממת רוח אשר מבדילה יום זה מיום החול הלכו ללא הפוגה מהלך שישה ימים וביום השביעי תפסו ארץ, ממנה גירשו את יושביה ובה יסדו עיר והקדישו מקדש

מקור חשוב נוסף נמצא ב: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד.

11
השבת
לאחר תפילת שחרית של שבת נהוג לקרוא ו, ולאחר מכן, ברכות המיוחדות לציבור ו
כניסת שבת
השבת
השבת נידונה גם ב וב, כאשר מוקדשת כולה לעיסוק בדיני שבת
כיום הרבה מיהודי העולם אינם שומרים את השבת לפי ההלכה, אך ישנם רבים שכן פועלים על פי ההלכה גם 73% מהמשפחות החילוניות מקיימות סעודה משפחתית ב, ו- 27% מהמשפחות החילוניות מקיימות סעודה משפחתית אף בשבת בצהריים
תאריך כניסת השבת והחג יציאת השבת והחג יציאת השבת והחג ע"פ ר"ת {{day ולולא הם לא הייתם מתנעמים יום אחד באורך ימיכם, וכבר היה לכם בזה ששית ימיכם מנוחת הגוף ומנוחת הנפש נ"א אשר אין השרים יכולים עליה, מפני שנפשותם אינם מתיישבות ביום מנוחתם, כי אם יצטרכו ביום ההוא ליגיעה ותנועה, היו נעים ויגעים, ואין נפשותם במנוחה שלמה

רעיונות מרכזיים ערכים מורחבים — , השבת נתפסת כביטוי לאמונה ב ועל כן אמרו עליה חז"ל: "כל השומר את השבת כאילו מקיים את כל התורה כולה.

שבת
בספרי ה מצוינות מספר מלאכות אסורות נוספות, בהן, נשיאת משא, גם על גב חמור, קניית מרכולות מן הגויים והכנת יין, והקביעה כי שבת נועדה 'לעונג'
כניסת שבת
איסור מלאכה ערך מורחב — התורה אוסרת עשיית מלאכה בשבת, וכן יציאה חוץ לתחום כמו שכתוב: "אל יצא איש ממקומו"
כניסת שבת: זמני הדלקת נרות ויציאת שבת
בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְיָ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ